142:1

מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה׃

Maschil of David, when he was in the cave; a Prayer.

²

142:2

קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶתְחַנָּן׃

With my voice I cry unto the LORD; With my voice I make supplication unto the LORD.

142:3

אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד׃

I pour out my complaint before Him, I declare before Him my trouble;

142:4

בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי׃

When my spirit fainteth within me— Thou knowest my path— In the way wherein I walk Have they hidden a snare for me.

¹

142:5

הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי׃

Look on my right hand, and see, For there is no man that knoweth me; I have no way to flee; No man careth for my soul.

¹

142:6

זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׃

I have cried unto Thee, O LORD; I have said: 'Thou art my refuge, My portion in the land of the living.'

142:7

הַקְשִׁיבָה אֶל־רִנָּתִי כִּי־דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃

Attend unto my cry; For I am brought very low; Deliver me from my persecutors; For they are too strong for me.

142:8

הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי׃

Bring my soul out of prison, That I may give thanks unto Thy name; The righteous shall crown themselves because of me; For Thou wilt deal bountifully with me.

¹