33:1

הוֹי שׁוֹדֵד וְאַתָּה לֹא שָׁדוּד וּבוֹגֵד וְלֹא־בָגְדוּ בוֹ כַּהֲתִמְךָ שׁוֹדֵד תּוּשַּׁד כַּנְּלֹתְךָ לִבְגֹּד יִבְגְּדוּ־בָךְ׃

Woe to thee that spoilest, and thou wast not spoiled; And dealest treacherously, and they dealt not treacherously with thee! When thou hast ceased to spoil, thou shalt be spoiled; And when thou art weary with dealing treacherously, they shall deal treacherously with thee.

¹

33:2

יְהוָה חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם לַבְּקָרִים אַף־יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה׃

O LORD, be gracious unto us; We have waited for Thee; be Thou their arm every morning, our salvation also in the time of trouble.

¹

33:3

מִקּוֹל הָמוֹן נָדְדוּ עַמִּים מֵרוֹמְמֻתֶךָ נָפְצוּ גּוֹיִם׃

At the noise of the tumult the peoples are fled; at the lifting up of Thyself the nations are scattered.

¹

33:4

וְאֻסַּף שְׁלַלְכֶם אֹסֶף הֶחָסִיל כְּמַשַּׁק גֵּבִים שׁוֹקֵק בּוֹ׃

And your spoil is gathered as the caterpillar gathereth; as locusts leap do they leap upon it.

¹

33:5

נִשְׂגָּב יְהוָה כִּי שֹׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה׃

The LORD is exalted, for He dwelleth on high; He hath filled Zion with justice and righteousness.

¹

33:6

וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חָכְמַת וָדָעַת יִרְאַת יְהוָה הִיא אוֹצָרוֹ׃

And the stability of thy times shall be a hoard of salvation—wisdom and knowledge, And the fear of the LORD which is His treasure.

¹

33:7

הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן׃

Behold, their valiant ones cry without; The ambassadors of peace weep bitterly.

¹

33:8

נָשַׁמּוּ מְסִלּוֹת שָׁבַת עֹבֵר אֹרַח הֵפֵר בְּרִית מָאַס עָרִים לֹא חָשַׁב אֱנוֹשׁ׃

The highways lie waste, The wayfaring man ceaseth; He hath broken the covenant, He hath despised the cities, He regardeth not man.

¹

33:9

אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל׃

The land mourneth and languisheth; Lebanon is ashamed, it withereth; Sharon is like a wilderness; And Bashan and Carmel are clean bare.

¹

33:10

עַתָּה אָקוּם יֹאמַר יְהוָה עַתָּה אֵרוֹמָם עַתָּה אֶנָּשֵׂא׃

Now will I arise, saith the LORD; Now will I be exalted; now will I lift Myself up.

¹

33:11

תַּהֲרוּ חֲשַׁשׁ תֵּלְדוּ קַשׁ רוּחֲכֶם אֵשׁ תֹּאכַלְכֶם׃

Ye conceive chaff, ye shall bring forth stubble; Your breath is a fire that shall devour you.

¹

33:12

וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים בָּאֵשׁ יִצַּתּוּ׃

And the peoples shall be as the burnings of lime; As thorns cut down, that are burned in the fire.

¹

33:13

שִׁמְעוּ רְחוֹקִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וּדְעוּ קְרוֹבִים גְּבֻרָתִי׃

Hear, ye that are far off, what I have done; And, ye that are near, acknowledge My might.

¹

33:14

פָּחֲדוּ בְצִיּוֹן חַטָּאִים אָחֲזָה רְעָדָה חֲנֵפִים מִי יָגוּר לָנוּ אֵשׁ אוֹכֵלָה מִי־יָגוּר לָנוּ מוֹקְדֵי עוֹלָם׃

The sinners in Zion are afraid; Trembling hath seized the ungodly: ‘Who among us shall dwell with the devouring fire? Who among us shall dwell with everlasting burnings?’

¹

33:15

הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע׃

He that walketh righteously, and speaketh uprightly; He that despiseth the gain of oppressions, That shaketh his hands from holding of bribes, That stoppeth his ears from hearing of blood, And shutteth his eyes from looking upon evil;

¹

33:16

הוּא מְרוֹמִים יִשְׁכֹּן מְצָדוֹת סְלָעִים מִשְׂגַּבּוֹ לַחְמוֹ נִתָּן מֵימָיו נֶאֱמָנִים׃

He shall dwell on high; His place of defence shall be the munitions of rocks; His bread shall be given, his waters shall be sure.

¹

33:17

מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים׃

Thine eyes shall see the king in his beauty; they shall behold a land stretching afar.

¹

33:18

לִבְּךָ יֶהְגֶּה אֵימָה אַיֵּה סֹפֵר אַיֵּה שֹׁקֵל אַיֵּה סֹפֵר אֶת־הַמִּגְדָּלִים׃

Thy heart shall muse on the terror: ‘Where is he that counted, where is he that weighed? Where is he that counted the towers?’

¹

33:19

אֶת־עַם נוֹעָז לֹא תִרְאֶה עַם עִמְקֵי שָׂפָה מִשְּׁמוֹעַ נִלְעַג לָשׁוֹן אֵין בִּינָה׃

Thou shalt not see the fierce people; A people of a deep speech that thou canst not perceive, Of a stammering tongue that thou canst not understand.

¹

33:20

חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל־יִצְעָן בַּל־יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל־חֲבָלָיו בַּל־יִנָּתֵקוּ׃

Look upon Zion, the city of our solemn gatherings; Thine eyes shall see Jerusalem a peaceful habitation, A tent that shall not be removed, The stakes whereof shall never be plucked up, Neither shall any of the cords thereof be broken.

¹

33:21

כִּי אִם־שָׁם אַדִּיר יְהוָה לָנוּ מְקוֹם־נְהָרִים יְאֹרִים רַחֲבֵי יָדָיִם בַּל־תֵּלֶךְ בּוֹ אֳנִי־שַׁיִט וְצִי אַדִּיר לֹא יַעַבְרֶנּוּ׃

But there the LORD will be with us in majesty, In a place of broad rivers and streams; Wherein shall go no galley with oars, Neither shall gallant ship pass thereby.

¹

33:22

כִּי יְהוָה שֹׁפְטֵנוּ יְהוָה מְחֹקְקֵנוּ יְהוָה מַלְכֵּנוּ הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ׃

For the LORD is our Judge, The LORD is our Lawgiver, The LORD is our King; He will save us.

²

33:23

נִטְּשׁוּ חֲבָלָיִךְ בַּל־יְחַזְּקוּ כֵן־תָּרְנָם בַּל־פָּרְשׂוּ נֵס אָז חֻלַּק עַד־שָׁלָל מַרְבֶּה פִּסְחִים בָּזְזוּ בַז׃

Thy tacklings are loosed; They do not hold the stand of their mast, They do not spread the sail; Then is the prey of a great spoil divided; The lame take the prey.

¹

33:24

וּבַל־יֹאמַר שָׁכֵן חָלִיתִי הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּהּ נְשֻׂא עָוֺן׃

And the inhabitant shall not say: ‘I am sick’; The people that dwell therein shall be forgiven their iniquity.

¹